פסק-דין בתיק רע"א 37293-06-13

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופטת קרלינסקי), אשר קיבל את ערעורם של המשיבים 1-3 על החלטת רשם ההוצאה לפועל, והורה על ביטולו של מכר מקרקעין למשיב 5.

1.      הרקע העובדתי

          א.      המבקש, מנהל מיסוי מקרקעין ומס רכוש ירושלים, נקט בהליכים לגבייתו של חוב מס רכוש אשר רבץ על המקרקעין, הידועים כגוש 30168 חלקה 98 (להלן: " המקרקעין") שהיו רשומים על שמו של המנוח אברהם כדליק ז"ל (להלן: " המנוח").

          ב.      במסגרת הליכי הגבייה, הוטל בשנת 2004 שיעבוד על המקרקעין מכוח סעיף 11(א)(1) לפקודת המסים (גביה), ובשנת 2006 מונה כונס נכסים מכוח חוק ההוצאה לפועל (מינויו של הכונס נרשם בפנקס המקרקעין ביום 13.9.2006).

          ג.       בסוף שנת 2006 בתום הליכי התמחרות, נמכרו המקרקעין למשיב 5, מר בנימין אדלר (להלן: " מר אדלר"), והמכירה אושרה על ידי רשם ההוצאה לפועל. בעלותו של מר אדלר במקרקעין נרשמה בפנקס המקרקעין ביום 24.5.2007.

          ד.      בין לבין, ביום 16.8.2006, בעקבות בקשת המשיב 1 שהוגשה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים, נרשמה בפנקס המקרקעין הערת עיקול על הנכס לטובת הקדש המנוח, ולפיה אין לעשות בנכס שום פעולה הטעונה רישום ללא אישור בית הדין הרבני.

         ה.      ביום 24.12.2009 מינה בית הדין הרבני האזורי בירושלים את המשיבים 1-3 כנאמני ההקדש במקרקעין (להלן: " הנאמנים") וביום 10.6.2010 הם הגישו בקשה לביטול מכר המקרקעין, בשל העיקול שהוטל עליהם על-ידי בית הדין הרבני בשנת 2006 ומחדלו של הכונס מלהודיע על הליך המכר לבית הדין.

בקשתם נדחתה על-ידי רשם ההוצאה 14.6.2010, וביום 15.7.2010 הם ערערו על ההחלטה לבית משפט השלום.

           ו.       בית משפט השלום דן בערעור וקיבל אותו. ביום 20.5.2011 ניתן פסק הדין שקבע כי אין ספק שטרם אישור המכירה לא התוודע רשם ההוצאה לפועל להערה בדבר איסור דיספוזיציה במקרקעין וממילא לא ניתנה לנאמנים זכות טיעון בעניין.

כב' השופטת קרלינסקי ציינה בפסק דינה כי התנהלותו של כונס הנכסים בעניין יידוע הנאמנים אודות הליכי המכר מעוררת תמיהה, שכן על-פי עדות שנמסרה לפניה, ביום 10.7.2006 עודכן עו"ד במשרדו של כונס הנכסים בכך שמדובר בנכס הקדש ובעובדה שהמנוח נפטר לפני שנים רבות, ולכן יש לפנות תחילה לבית הדין הרבני בירושלים בעניין, אך הכונס לא הביא עובדה זו לפני רשמת ההוצאה לפועל ולא פנה לבית הדין הרבני או למבקשים.

עוד ציינה כב' השופטת כי עסקת המכר למול מר אדלר לא כללה דבר וחצי דבר בעניין ההערה בדבר איסור דיספוזיציה במקרקעין, ומתוך ההסכם עולה לכאורה כי נמכרה לו זכות נקייה ללא שעבוד וללא זכות צד ג'.

לפיכך החליטה כב' השופטת קרלינסקי כי כונס הנכסים פגע באופן מהותי בהליך המכר ועל כן יש לבטלו.

השופטת התייחסה גם לטענות שעלו בדבר עדיפותה של זכות השיעבוד מכוח פקודת המסים (גביה) וציינה כי אלה אינן יכולות לעמוד כנגד ביטול עסקת המכר, משום ששאלת תחרות הזכויות, אם בכלל, היא עניין נפרד להכרעה והיה מקום לאפשר לנאמנים לתת דעתם על דרישת החוב. 

          ז.       לאחר שניתן פסק הדין ביום 20.5.2011 (להלן: " פסק הדין הראשון"), הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה וחברי, כב' השופט אילן שילה, הביא את הצדדים להסכמה שלפיה יוחזר הדיון לבית משפט השלום לצורך חקירת שני עדים שלא נחקרו והמצאת חומר נוסף.

         ח.      העדים נחקרו והצדדים הגישו סיכומיהם וביום 17.5.2013 ניתן פסק דין נוסף מפי השופטת קרלינסקי אשר לא שינה מקביעות פסק הדין הראשון.

          ט.      מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

2.      תמצית טענות הצדדים

תמצית טענות המבקש

          א.      המבקש טוען כי לא בוצעה לו הזמנה כדין לערעור שהתנהל בבית המשפט קמא וכי כלל לא היה מודע להליך זה עד שהתבקש לתת עמדתו לבקשה מסוימת ולאחר שכבר הוגשו סיכומים על-ידי הצדדים.